צמצום אכילה, מגוון, כמות ובררנות

הורים לילדים הסובלים מבררנות למזון, רגישות למרקמים מסוימים, לריחות או אכילת כמויות קטנות מדי, יתקלו לעתים קרובות בקשיים סביב נושא האוכל. מצבים אלה עלולים לגרום להפרעות בגדילה ולחוויות מתסכלות במהלך ארוחות המשפחה או אירועים חברתיים. טיפול מוקדם וממוקד חשוב כדי לסייע לילדים לפתח הרגלי אכילה בריאים ותפיסה נכונה כלפי מזון, להדריך את ההורים בהתמודדות עם אתגרים התנהגותיים ובחיזוק הקשר הרגשי עם ילדיהם.

גישת הטיפול שלי כוללת חשיפה הדרגתית למרקמים וטעמים חדשים, משחקי הרגעה וחיזוקים חיוביים על התנהגויות רצויות. הטיפול חיוני כדי למנוע בעיות נוספות בהזנה, לאפשר גדילה תקינה ולפתח יחסים בריאים עם המזון לטווח ארוך.

בתוך קטגוריית בררנות האכילה קיימת גם קבוצת ה- ARFID
ARFID – AVOIDANT AND RESTRICTIVE FOOD INTAKE DISORDER
מדובר בבררנות אכילה עם מגוון מזונות מוגבל, הכולל עד 20 סוגי מאכלים.
ילדים אלו זקוקים לתמיכה עוטפת של תזונאית, טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת.
הגישה התזונתית בטיפול ב ARFID כוללת בתוכה שימוש בגישתCBT , הנחיית הורים סביב נושא האכילה, ליווי ותמיכה בתהליך הדרגתי וקשוב עד הכנסת מרקמים ומאכלים חדשים למגוון התזונתי.
שיטת טיפול יעילה ונחקרת מדעית שאני משלבת בטיפול בקליניקה שלי היא שיטת ה- S.O.S (Sequential Oral Sensory)
זו גישה טיפולית שפותחה על ידי ד”ר קיי טומי לטיפול בהפרעות אכילה בילדים, כולל ARFID (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder). השיטה מתמקדת בהפחתת פחדים וחרדות שמקושרים לאוכל לאוכל והיא גם מקדמת גישה חיובית לאכילה דרך חשיפה הדרגתית. נחשבת לאחת השיטות היעילות לטיפול בילדים עם ARFID והפרעות אכילה.

אציג בקצרה את העקרונות המרכזיים של שיטת S.O.S:
1. חשיפה הדרגתית: הילדים נחשפים לאוכל בשלבים, מהצפייה באוכל ועד לאכילה בפועל.
2. מעורבות כל החושים בתהליך ההיכרות עם מזון חדש.
3. חוויות חיוביות: יצירת חוויות חיוביות סביב האכילה כדי לעודד את הילד לפתח קשר טוב עם האוכל.
4. משחק ותנועה: שילוב פעילויות משחקיות ותנועתיות כדי להקל על הלחץ והחרדה הקשורים לאכילה.

מקורות
Herpertz-Dahlmann, B. (2017). Treatment of eating disorders in child and adolescent psychiatry. Current Opinion in Psychiatry, 30(6), 438-445.